תואר מוסמך

תכנית הלימודים מציעה מגוון של התמחויות, הן בתקופה המודרנית והן בתקופה הטרום-מודרנית. ניתן ללמוד גם תכנית משולבת הכוללת קורסים מתקופות שונות. מבחינה גאוגרפית התכנית מכסה את המרחב המזרח-תיכוני הכולל את העולם הערבי, צפון אפריקה, תורכיה, איראן, הבלקנים והרפובליקות המוסלמיות של ברית המועצות לשעבר. ניתן גם לבחור קורסים העוסקים בישראל וביהדות וקשורים ללימודי המזרח התיכון.

 

כללים ונהלים, תשע"ז (PDF)

(קובץ זה רלוונטי למי שהחלו את לימודיהם בשנת הלימודים הנוכחית. לצפייה בשנתונים משנים קודמות לחצו כאן, בחרו את השנה הרלוונטית בראש הדף ואחר כך לחצו על כפתור "צפייה בפרק" בשורה של לימודי האסלאם והמזרח התיכון)

רשימת הקורסים

 

הסבר על מועדי ייעוץ למוסמך.

תכנית הלימודים מ-2017

תכנית הלימודים מציעה מגוון של התמחויות, הן בתקופה המודרנית והן בתקופה הטרום-מודרנית. ניתן ללמוד גם תכנית משולבת הכוללת קורסים מתקופות שונות. מבחינה גאוגרפית התכנית מכסה את המרחב המזרח-תיכוני הכולל את העולם הערבי, צפון אפריקה, תורכיה, איראן, הבלקנים והרפובליקות המוסלמיות של בריה"מ לשעבר. ניתן גם לבחור קורסים מחוץ לחוג העוסקים למשל: בישראל, ביהדות, באירופה או במרחב האסייתי וקשורים ללימודי המזרח התיכון.

הלימודים למ"א מתנהלים בשני מסלולים:

1 .מחקרי (מסלול א')- תנאי הקבלה ממוצע 85 בלימודי הבוגר

2 .לא-מחקרי (מסלול ב')- תנאי קבלה ממוצע 80 בלימודי הבוגר

לפרטים מלאים על תכנית המוסמך, אנא כנסו לשנתון. 

רשימת קורסים:

1. מסלול מחקרי

2. מסלול הלא מחקרי 

למידע על תכניות משותפות ועל חילופי סטודנטים, כנסו כאן.

 

 

תכנית הלימודים עד 2016

 

כללים ונהלים, תשע"ו (PDF)

(קובץ זה רלוונטי למי שהחלו את לימודיהם בין תשע"ד לבין תשע"ו. לצפייה בשנתונים משנים קודמות לחצו כאן, בחרו את השנה הרלוונטית בראש הדף ואחר כך לחצו על כפתור "צפייה בפרק" בשורה של לימודי האסלאם והמזרח התיכון)

כללי הרשמה ללימודים 

רשימת הקורסים

בחינת גמר

בסיום הלימודים, על התלמידים לתואר מוסמך - הן במסלול הלא-מחקרי והן במסלול המחקרי - להיבחן בבחינה מסכמת בתחום לימוד אחד. לבחינה המסכמת שתי מטרות:

  1. לבחון את יכולתו של התלמיד ליישם את הידע, הכלים והמיומנויות שרכש במהלך לימודיו לתואר שני, ובעיקר היכולת ליישם גישה ניתוחית וביקורתית לספרות המחקר ויכולת כתיבה.
  2. להעשיר את הידע של התלמיד בשני תחומי התמחות.

 

בחירת נושא התמחות

בתחילת שנת הלימודים האחרונה לתואר (השנה בה התלמיד מתכוון לסיים את כלל חובות לימודיו לתואר) יבחר התלמיד מתוך רשימת נושאי התמחות הנמצאת באתר החוג שני נושאים אפשריים שעל אחד מהם ייבחן בפועל. אחד מנושאי ההתמחות יכול להיות בתחום הכללי שבו כתב התלמיד עבודה סמינריונית במהלך לימודיו לתואר ראשון או לתואר שני. התלמיד ימלא את טופס ההרשמה לבחינה, בו יציין את שני הנושאים שבחר, ויעביר את הטופס אל יועץ המוסמך של החוג. היועץ יאשר נושא אחד ויפנה את התלמיד למרצה שיבחן אותו בנושא שאושר. היועץ יכול שלא לאשר את המוצע על-ידי התלמיד משיקולים פדגוגיים ומינהליים.

 

חומר הבחינה

לאחר קבלת אישור היועץ יפנה התלמיד למורה הבוחן וירכיב בעצה אחת איתו ביבליוגרפיה של ספרות המחקר העדכנית בנושא ההתמחות. הביבליוגרפיה תכלול רשימת ספרים ומאמרים בשפת מקור מזרחית לפי ידיעת התלמיד וביבליוגרפיה בשפות מערב-אירופאיות על פי שיקולי המורה.

 

מועד הבחינה

התלמיד ייגש לבחינה במועדי בחינות כלל-פקולטטיים שיפורסמו על-ידי מזכירות החוג. באישור המורה יוכל התלמיד להיבחן במועד מיוחד אם אין צורך בתיאום משגיח בחינות מהפקולטה.

 

 

טפסים

 

חילופי סטודנטים

תכניות מיוחדות:

1. המרחב האסייתי - שיתוף פעולה בין האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת חיפה. לפרטים נוספים: http://asian-sphere.huji.ac.il

2. תכנית משותפת עם אוניברסיטת פריי ברלין בגרמניה. לפרטים נוספים: http://www.fu-berlin.de/en/universitaet/was-uns-auszeichnet/international/israel.html

חילופי סטודנטים

חילופי סטודנטים תשע"ח

עבודה סמינריונית בעלת אופי מחקרי (תזה)

(נהלים אלו תקפים רק לתלמידים אשר התחילו את לימודי המוסמך שלהם בשנת תשע"ב ואילך) 

 

בישיבת מליאת הפקולטה נדרשנו לחידוד הנוהלים הקשורים בהגשה ואישור עבודה סמינריונית מחקרית (תיזה) במסלול המ"א המחקרי.

 הנוהל האוניברסיטאי קובע:

"נושא העבודה המחקרית ייקבע בהתייעצות בין התלמיד/ה והמורה, ויובא לידיעתו של ראש החוג.מזכירות החוג תעביר את פרטי העבודה למזכירות לענייני הוראה.

העבודה (כולל הערות וביבליוגרפיה) תהיה בהיקף של 80-40 עמודים רווח כפול במעבד תמלילים; דיאגרמות, תמונות, טבלאות ונספחים טקסטואליים הנדרשים בנושאים מסוימים לא יובאו במנייןעמודים זה. ... העבודה תיקרא על ידי המדריך האישי וע"י מורה נוסף, שייקבע ע"י ועדת ההוראה. הוועדה תקבע את הקורא השני רק לאחר קבלת אישור בכתב מהמדריך (כולל חוות דעת מנומקתוציון מספרי) המאשרים את הגשת העבודה לשיפוט. ראש החוג, בהתייעצות עם המדריך, יציע בכתב לוועדה שמות של שני מורים לפחות, שיכולים לשמש כקורא שני.... הקורא השני יעביר את חוותהדעת על העבודה (כולל ציון מספרי) למזכירות ועדת ההוראה תוך חודשיים מקבלת העבודה."

 על מנת לעמוד בנוהל זה קבענו מספר כללים אדמיניסטרטיביים.

 התלמיד יגיש תוכנית כתובה לפני תחילת כתיבת העבודה.

ההיקף והפורמט של תוכנית זו ייקבעו בכל חוג בנפרד ו/או בין התלמיד למנחה. תוכנית זו אינה הצעת מחקר מלאה (כגון הצעת מחקר לדוקטוראט או לקרן מחקר) אולם היא צריכה להגדיר את אובייקט המחקר, את מטרות המחקר ואת היקפו (לא בעמודים אלא בעומק/רוחב). חשוב להדגיש שמעבר לערך הדידקטי של עצם הכנת התוכנית היא מהווה חוזה, או זכרון דברים מחייב שמטרתו לאשרר את תחילת מערכת יחסים של מדריך-מודרך בינכם לבין המנחה שבחרתם, להגדיר את הנדרש מכם ולהוות בסיס מוסכם לבוררות אם חלילה יחול כשל כלשהו בהמשך הדרך.

  • תכנית העבודה המחקרית למוסמך תהיה חתומה על ידי הסטודנט שהגיש אותה, על ידי המדריך, ועל ידי ראש החוג. עותק אחד שלה יימסר למזכירות הפקולטה ועותק אחר יישמר בתיקו של התלמיד במזכירות החוג.

לאחר תקופת התאמה רלוונטית מזכירות הפקולטה תפסיק לקבל עבודות מ"א שעבורן לא הופקדה תכנית עבודה. בכל מקרה כל עוד לא הוגשה למזכירות הפקולטה תוכנית חתומה, כל התייחסות שלנו לתלמיד תהיה מתוך הנחה שלא התחיל עדיין את שלב העבודה על התיזה.

 · בעת הגשת העבודה במזכירות הפקולטה אנחנו נדרוש מכם אישור בכתב מהמדריך שזהו הנוסח הסופי של העבודה והוא מאשר את הגשתה לשיפוט (אלא אם כן יש כבר בידנו חוות דעת וציון ברגע הגעת העבודה למזכירות).

 מכאן גם נובע שאתם, בעת תכנון הגשת העבודה, צריכים לתאם עם המדריך; להקצות לו פרק זמן מתאים לקרוא את העבודה ולהעיר הערות; ולהקצות לעצמכם פרק זמן מתאים לתקן את ההערות הללו. תאריך הגשת העבודה – לצרכי חישוב הזמן המוקצב לבדיקה או לכל צורך אדמיניסטרטיבי אחר – הוא התאריך שנרשם במזכירות בזמן הגשת הנוסח הסופי ביחד עם האסמכתה מהמדריך.

 אנחנו מקוים שהקפדה על נוהלים אלה תהפוך את תהליך ההנחיה ליעיל יותר ותקצר את משך הבדיקה.

 שימו לב! על כל תלמיד מוסמך למלא את "טופס הצעת מחקר" ולהגישו במזכירות החוג ובמזכירות לענייני הוראה, לאחר שהחתים את המדריך לתזה ואת ראש החוג.

  

שינויים בנוהל הגשת עבודה סמינריונית מחקרית (תיזה) בפקולטה למדעי הרוח

 ועדת ההוראה החליטה בישיבתה האחרונה לעבור לנוהל של הגשה דיגיטלית של עבודות מ"א בפקולטה, כדלהלן:

 1.      העבודה תוגש למזכירות לענייני הוראה של הפקולטה בעותק מודפס אחד. לדף הראשון של העבודה ייצורף אישור של המדריך, בנוסח הבא:

        הריני  לאשר שהעבודה הזו נכתבה בהדרכתי, והנוסח המוגש בזאת הוא סופי ומוכן למסירה לקורא חיצוני.

אישור זה יהיה  חתום ע"י המדריך בכתב יד.

2.      במקביל, יישלח הסטודנט עותק אלקטרוני בפורמט PDF למזכירות (ashum@savion.huji.ac.il).

3.      המדריך יישלח במקביל את חוות דעתו והציון, בדואר אלקטרוני, למזכירות לענייני הוראה, ביחד עם הצעה לקוראים-חיצוניים. הצעה זו תכלול כתובת אימייל עדכנית של כל אחד מהקוראים המוצעים.

4.      במידה שאחד או יותר מהקוראים המוצעים איננו מורה תקני ופעיל באוניברסיטה העברית (קרי: עובד במוסד אחר, מורה ללא תקן, אמריטוס, נמצא בשבתון או בחל"ט) חלה אחריות על המדריך לוודא שהקורא המוצע יהיה מוכן לקרוא את העבודה, אם תימסר לו, בטרם הוא מעלה את שמו כקורא פוטנציאלי.

5.      העבודה תיחשב כ"מוגשת" רק לאחר שנתמלאו התנאים (1) – (4). בשלב זה יקבלו התלמיד והמדריך אימייל המאשר את הגשת העבודה. התאריך של האימייל הזה הוא התאריך הקובע מבחינתו של התלמיד לצורכי משך זמן הבדיקה, תשלומי שכ"ל וקנסות פיגורים, וכיוב'.

6.      הפניה לקורא החיצוני שנבחר תיעשה בדואר אלקטרוני ותכלול עותק PDF של העבודה. תאריך הפניה הזו הוא הקובע מבחינת הקורא לצורכי משך בדיקה וכיוב'.

7.      קורא שאינו יכול לעמוד במטלת הבדיקה מסיבה כלשהי יודיע על כך למזכירות לענייני הוראה (כולל פרוט הסיבה) מיידית באימייל חוזר.

8.      קורא שירצה לקבל עותק קשיח של העבודה יודיע על כך למזכירות לענייני הוראה באימייל חוזר ויצרף כתובת דואר (snail mail) מעודכנת. אין בתאריך הגעתו (או אי-הגעתו) של העותק הקשיח לקורא בכדי לשנות את התאריך הקובע לצורכי השלמת הבדיקה.

9.      היה ומזכירות לענייני הוראה שלחה את העותק הקשיח—יתבקש התלמיד להפקיד עותק קשיח נוסף במזכירות.

10.  עם השלמת תהליך הבדיקה יישלחו עותקים אלקטרוניים לספרית הר הצופים ולספריה הלאומית, יקוטלגו שם כחלק מהאוסף הדיגיטלי, ויונגשו לקהל הקוראים דרך האינטרנט. התלמיד יוכל לקחת ממזכירות לענייני הוראה את העותק הקשיח המופקד שם. אם לא יבוא לקחתו תוך זמן סביר, העותק ייגרס.

 אנחנו מקוים שהנוהל החדש ייפשט ויקצר את תהליכי ההגשה והבדיקה של עבודות סמינריוניות מחקריות וימנע מקרים עצובים שבהם עבודות נסעו הלוך ושוב ב-snail-mail תוך בזבוז זמן יקר הן של הבודקים והן של הסטודנטים, הלכו לאיבוד, שכבו בתאו של מורה הנמצא בשבתון וכיוב' תקלות.

 אם יש סיבה מהותית מדוע אי אפשר להגיש את העבודה בעותק אלקטרוני, נבקש מכתב הסבר מהמנחה, בעת הגשת העבודה. במקרה זה תוגש העבודה בשלושה עותקים קשיחים, עפ"י הנוהל שהיה מקובל עד כה.

 תוקף ההנחיות החדשות יחול על כל העבודות שיוגשו מה-1/6/2013 אם כי אפשר (ומומלץ) להגיש עבודות עפ"י נוהל זה באופן מיידי.

מלגות לתואר שני

סגירת תואר מוסמך

ציוני הגמר ל תואר מוסמך ייקבעו על בסיס המרכיבים הבאים: 

  1. מסלול מחקרי : עבודת גמר מחקרית, ממוצע ציוני הקורסים ובחינת גמר. הכללת בחינת הגמר והמשקל היחסי של כל אחד מהמרכיבים בציון הכולל נתונים לשיקול דעת ה פקולטה .
  2. מסלול לא מחקרי : ממוצע ציוני הקורסים. הכללת עבודת גמר לא מחקרית, עבודה סמינריונית ובחינת גמר ומשקלם היחסי בציון הכולל נתונים לשיקול דעת ה פקולטה .
  3. ציון גמר ל תואר מוסמך איננו מחושב עבור המסיימים תואר מוסמך במסגרת המסלול הישיר לתואר דוקטור. לפיכך, הם אינם נכללים במדרג המסיימים ואין נקבעת לגביהם רמת סיום (סעיף 14.55).

שלבים לסגירה:

1. יש למלא את שני הטפסים הנ"ל ולהעבירם מלאים וחתומים למזכירות החוג ללימודי האסלאם והמזה"ת באימייל או בפקס. פרטים נמצאים בטפסים.
2. מזכירות החוג תכין את השקלול ותעביר אותו לאישורו של התלמיד. 
3. לאחר קבלת השקלול החתום, מזכירות החוג תעביר אותו להמשך סגירה פקולטטית בפקולטה למדעי הרוח.
4. מכתב זכאות לתואר ניתן יהיה לקבל במזכירות תלמידים של מדעי הרוח כשבועיים לאחר הגעת השקלול החתום לסגירה סופית של רכזת מוסמך בפקולטה.
5. כל עוד השקלול החתום לא הועבר למזכירות החוג, לא ניתן יהיה להמשיך בסגירת התואר. 

בקשה לסגירת התואר | אישור שקלול

פורום מחקר (38854)

 

פרום מחקר לתלמידי מוסמך הוא קורס תמטי שמוקדש לנושא מרכזי אחד כדי לאפשר לתלמידים לשמוע מגוון של חוקרים העוסקים בנושא מזוויות וגישות שונות. השנה נעסוק ב"ג'האד העולמי: האם זהו אסלאם?". הופעת הג'האד העולמי, שצמח בשנות ה- 90 של המאה הקודמת, ביטאה הליכה לקצוות של רדיקלים מוסלמים, של ג'האד חוצה גבולות גיאוגרפיים ואתניים, תוך התמקדות במערב ובבעלי בריתו בעולם הערבי והמוסלמי. הג'האד העולמי התפרץ אל עידן הגלובליזציה, שחרף ראייתה כאיום תרבותי על הזהות האסלאמית, הפכה לנכס ואִפשרה ניידות קלה יחסית של אנשים, כספים, ידע טכני והנחיות ממקום למקום. סדרת המפגשים משרטטת קווים לדמותו של הג'האד העולמי מבחינה אידיאולוגית, פוליטית וחברתית, וממקמת אותו בהקשר היסטורי והלכתי במטרה להתחקות אחר ביטויי המשכיות ושינוי בשיח האסלאמי בסוגיות של לחימה, אלימות וראיית האחר.

ההרצאות ניתנות מפי חוקרים שעוסקים בהיבטים שונים של האסלאם המוקדם והמאוחר ובהתבסס על פרי מחקריהם. כבשנים עברו כל מרצה ייתן מראש חומר קריאה לתלמידים (מאמר או פרק מספר). בכל מפגש המרצה ידבר כ- 40-45 דקות ובשאר בזמן תהיינה תגובות של תלמיד או שניים על חומר הקריאה וכן דיון. כל התלמידים יידרשו להגיש תגובה קצרה בכתב לכל חומרי הקריאה. הגשת התגובה היא לפני כל שיעור ולידי פרופ' מאיר חטינה בתיבת הדואר או באימל לפני זמן השיעור. לא תתקבלנה תגובות באיחור.

המפגשים מתקיימים בימי רביעי, 18:00-16:30, בחדר 5318 במדעי הרוח.

מפגשים בסמסטר א'

מפגש ראשון ( 2.11.2016)

מאיר חטינה, האוניברסיטה העברית, מהמסגד לשדה הקרב: שברון מוסד הסמכות באסלאם

מפגש שני (16.11.2016)

איתן אלימי, האוניברסיטה העברית, צמיחתו של אל-קאעדה: עיון ביקורתי במחקר

מפגש שלישי (30.11.2016)

עמיקם נחמני, אוניברסיטת בר אילן, אירופאים ומהגרים מוסלמים: רשמים, תובנות ומסקנות ממחקר בהגירת המונים, 2000 – 2015

מפגש רביעי (14.12.2016)

אלי אלשיך, האוניברסיטה העברית, הג'האד העולמי: עם מי הם מתווכחים ועל מה?

מפגש חמישי (28.12.2016)

יצחק ויסמן, אוניברסיטת חיפה, הסלפיה והג'האד העולמי

מפגש שישי (11.1.2017)

נמרוד הורוביץ, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, קנאים אז והיום

מפגש שביעי (25.1.2017)

אלה לנדאו-טסרון, האוניברסיטה העברית, התמודדות מחקרית עם חומר הלכתי: ניתוח עמדות שרעיות כלפי בלתי-לוחמים

מפגשים בסמסטר ב'

מפגש שמיני (1.3.2017)

אדם הופמן, האוניברסיטה העברית, 'הג'האד התקשורתי' של דאע"ש: התקשורת החדשה והקרב על התודעה

מפגש תשיעי (15.3.2016)

דינה ליסננסקי, אוניברסיטת בר-אילן, הדרך לג'האד בסוריה עוברת דרך אירופה

מפגש עשירי (19.4.2017)

מנחם מרחבי, האוניברסיטה העברית, הג'האד העולמי הסוני ואיראן השיעית

מפגש אחד-עשר (3.5.2017)

מיכאל ברק, המרכז הבינתחומי בהרצליה ואוניברסיטת ת"א, על מסלול התנגשות: הזרם הצופי והסלפיה-ג'האדיה

מפגש שנים-עשר (17.5.2017)

אורי גולדברג, המרכז הבינתחומי בהרצליה, הזמן שנשאר: המשיחיות הביקורתית של דאע״ש

מפגש שלושה-עשר (31.5.2017)

מאיר חטינה, האוניברסיטה העברית, פיגועי ההתאבדות של דאע"ש: פולחן מוות?

מפגש ארבעה-עשר (14.6.2017)

אלי פודה, האוניברסיטה העברית, הג'האד הגלובלי והסדר האזורי

מפגש חמשה-עשר (28.6.2017)

שאול משעל, אוניברסיטת תל אביב, מדינה, קהילה וג׳האד עולמי בעידן האביב הערבי