אמריטי

סטיבן קפלן

פרופ' סטיבן קפלן

מבכירי החוקרים באקדמיה הישראלית בתחום מדעי הדתות ובעל מוניטין בינלאומי. מחקריו פורצי הדרך של פרופ' קפלן עוסקים ביהדות בנצרות באתיופיה, מימי הביניים ועד ימינו.

קרא עוד
רבים ממחקריו נושאים חשיבות תיאורטית בסוגיות מרכזיות למדעי הדתות, דוגמת סוגיית המרת הדת ועיצוב זהות. פרופ' קפלן מילא בהצלחה רבה שורה של תפקידים ניהוליים אקדמיים בכירים, ובלט גם במעורבות ציבורית בתחום התמחותו. שימש יועץ לכנסת ישראל, לרשויות הקליטה ולגורמים נוספים בנושא קהילת יוצאי אתיופיה. כמו כן, מכהן קפלן בתפקידים מרכזיים בשורה של מוסדות בחו"ל, ביניהם בולט מינויו כעורך בכיר באנציקלופדיה המדעית Encyclopaedia Aethiopica.

קראו פחות
מרים רוזן-איילון

פרופ' מרים רוזן-איילון

נולדה בפריז, שם סיימה את לימודיה לתואר ראשון עד שלישי בסורבון. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בקרמיקה המוסלמית של העיר שושן בפרס.

קרא עוד

עבדה במהלך השנים 1970-1965 בחפירות העיר שושן באיראן, ביחד עם משלחת החפירות הצרפתית, שעובדת שם מאז המאה ה-19. לימדה בסורבון ועבדה במחלקה האסלאמית של מוזיאון הלובר. בישראל ניהלה חפירות בח'רבת אל-מיניה וברמלה בשנת 1965עשתה את הקריירה האקדמית שלה באוניברסיטה העברית מדרגת מרצה, עד לדרגת פרופסור מן המניין. בנוסף לכך לימדה בבצלאל והייתה עמיתת מחקר ב-C.N.R.S.

שהתה בשבתונים באוניברסיטת פרינסטון, בסורבון, באוניברסיטת קיל בגרמניה, ובמכון למחקר מתקדם בפרינסטון. ארגנה קונגרס בינלאומי המוקדש לתכשיטים וצורפות בעולם האסלאם בשנת 1987. זכתה בפרס שימל לארכיאולוגיה מטעם מוזיאון ישראל בשנת 1992. עוסקת באומנות וארכיאולוגיה מוסלמית. עסקה בעיקר במאות הראשונות של האסלאם. בראש ובראשונה באיראן ובישראל, אולם חקרה ארצות נוספות ביניהן ספרד.

מרים רוזן-איילון הייתה נשואה לחתן פרס ישראל  פרופסור דוד איילון.

קראו פחות
שאול שקד ז"ל

פרופ' שאול שקד ז"ל

פרופסור ללימודים איראניים ולמדע הדתות, חוקר הבלשנות הכללית והיהודית, חוקר תרבויות ומומחה בעל שם בתולדות הדתות האיראניות. נולד ב-‏1933 בדברצן, הונגריה, ועלה ארצה עם משפחתו ב-‏1934.

קרא עוד
למד תואר ראשון בבלשנות שמית ובערבית, ומוסמך במדעי הדתות ובערבית באוניברסיטה העברית. את הדוקטורט למד בבית הספר ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטת לונדון. נושא הדוקטורט: ספרות המוסר הפרסית שלפני האסלאם".

מ-1975 ועד צאתו לגמלאות, פרופ' שקד היה  פרופסור אורח ועמית מחקר באוניברסיטאות ברקלי, הרווארד, קולומביה-ניו יורק, היידלברג בגרמניה, באוניברסיטה החופשית של ברלין, בוולפסון קולג' בקיימברידג', במכון אננברג למחקר בפילדלפיה, בסורבון בפריס ובמכון ההולנדי ללימודים מתקדמים במדעי הרוח  והחברה. חתן פרס ישראל בתחום הבלשנות לשנת 2000.

חיבר וערך 14 ספרים בתחומי התמחותו ומחקריו, ובין היתר הוא העורך האחראי על תרגום "ספר המלכים" ("שאה נאמה"), המגולל בשירה אפית את ההיסטוריה העתיקה של איראן. ספרו על מגמות איזוטריות באיראן הסאסאנית תורגם לפרסית. פרסם יותר ממאה מאמרים מדעיים בענייני יהדות, בלשנות, ערבית והשפה והתרבות האיראנית העתיקה.

לצפייה בהרצאתו במכון ללימודים מתקדמים של פרופ' שקד על דת איראן העתיקה שהתקיימה ב-2016, לחצו כאן.

קראו פחות
משה שרון

פרופ' משה שרון

פרופ' אמריטוס
חדר 6423

קרא עוד
החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בשנת הלימודים תשי"ז (1957-1956) בחוגים שפה וספרות ערבית והמזרח התיכון בעת החדשה. את תואר הבוגר קיבל בשני חוגים אלה ב-1961, וב-1964 את תואר מוסמך האוניברסיטה בתולדות האסלאם בהדגשה על ימי הביניים. בשנים אלה התמחה בין השאר בתולדות הבדואים ובתפקידם בתולדות ארץ ישראל, ואת עבודת המחקר לתואר מוסמך כתב על שבטי הבדואים בארץ ישראל במאות השמונה עשרה והתשע עשרה; מנחהו בעבודת הגמר היה פרופסור אוריאל הד.

למד בצורה מסודרת אפיגראפיה ערבית. בשנים 1968-1965 הוא שהה בלונדון, אוקספורד, פריז ודבלין כדי לאסוף חומר לעבודת הדוקטור בספריות שלהן. בלונדון הוא השתלם בתולדות האסלאם בימי הביניים אצל ברנרד לואיס ובפריס למד אפיגראפיה ערבית אצל גאסטון ווייט (Gaston Wiet), אחרון גדולי האפיגראפים של המאה ה-19. בלונדון הוא למד את המקצוע אצל דייויד ביוואר (David Bivar). בשובו ארצה ב-1968 הוא התמסר הן לסיום עבודת הדוקטור שלו והן להשקת מחקרו הגדול על האפיגראפיה הערבית של ארץ ישראל. מחקר זה התחיל בצורה מסודרת כבר בשנת 1968. עבודת הדוקטור שלו עסקה בנושא עליית העבאסים לשלטון ונערכה בהדרכתו של פרופסור דוד איילון. ב-1970 הוא הגיש את עבודת הדוקטור שלו והשתלב בסגל האקדמי של האוניברסיטה העברית בדרגת מרצה; בשנים 1972-1971 עשה פוסט-דוקטורט בלונדון.

ב-1975 נעשה מרצה בכיר, ב-1980 פרופסור חבר וב-1990 פרופסור מן המניין. בנוסף לכך שימש בין השנים 1997-1971 כפרופסור לשפה וספרות ערבית באוניברסיטת בר-אילן. עמד בראש החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון בין 1982 ל-1984, והיה הראשון שהכניס את הוראת האפיגרפיה הערבית לאוניברסיטה העברית ולאוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1998 הוא יזם את ייסוד הקתדרה הראשונה בעולם ללימודים בהאיים באוניברסיטה העברית בירושלים, והועמד בראשה. הוראתו האקדמית הקיפה את כל ההיסטוריה של ימי הביניים למן תקופת הנביא מוחמד ועד לתקופה העות'מאנית.

שימש פרופסור באוניברסיטה הבינלאומית לנדג שבשווייץ, עמית מחקר באוקספורד. היה פרופסור אורח באוניברסיטאות פרינסטון, מישיגן, קולומביה,ניו יורק, מרילנד,  ויין סטייט ונורת'ווסטרן, וכן באוניברסיטאות פרטיות ביפן. הרצה בסנאט ובקונגרס בוושינגטון ובפרנקלין ומרשל קולג' בלנקסטר פנסילבניה ובפינלנד. בשנת 1972 נתמנה למנהל המדעי של יד יצחק בן צבי ובמשך שלוש שנות שירותו בתפקיד הוא יזם את ייסודו של כתב-העת "קתדרה", שעניינו מחקר ארץ ישראל.

בין 1978 ל-1979 כיהן בתפקיד היועץ לענייני ערבים לראש הממשלה מנחם בגין ונטל חלק בשלבים הראשונים של המשא ומתן לשלום עם מצרים. ב-1980 הוזמן לשמש חבר בוועדת השמות הממשלתית שבה הוא משרת עד היום, וב-1981 התמנה לחבר במועצה לביקורת סרטים.

פרופ' שרון עוסק בתחומים רבים הנוגעים לאסלאם ולדתות הקשורות בו: יהדות, נצרות והדת הבהאית. בתחום הדת הבהאית חקר את תולדות הדתות הבאבית והבהאית ואת יצירתם הרוחנית של מייסדיהן-נביאיהן. הוא עסק בהיסטוריה של ארץ ישראל תחת האסלאם ובאפיגרפי הערבית במיוחד זו של בארץ ישראל. במקביל הוא התמחה בארכיטקטורה של המדבר, נושא שהוא לימד כמה שנים באקדמיה בצלאל בירושלים. בתחום לימודי האסלאם הוא ריכז את עבודתו המדעית בחקר תולדות האסלאם בימי הביניים ובמיוחד בתולדות השיעה ובהתפתחותה של התיאולוגיה השיעית. כמו כן כתב חיבורים רבים שעניינם תפקידו של האסלאם בפוליטיקה המזרח תיכונית. בנוסף לכך עסק מעט גם בפרשנות המקרא.

קראו פחות