ביום שלישי ה-31 במאי 2016 התקיימה השקת ספרו של פרופ' אייל ג'יניאו. 

להלן כמה מהנושאים שנידונו בכנס:

ד"ר אבנר וישניצר מאוניברסיטת ת"א: "ספרו של אייל עוסק בשיח העות'מאני על מלחמות הבלקן דרך עיתונות, שירה וספרות שנכתבה לפני המחלמה ואחריה ובהם מושמעים קולות בחזית ובעורף, של מוסלמים, נוצרים ויהודים...הספר של אייל מכריח להתמקד על מלחמות הבלקן ולא לחלוף עליהן כפי שנעשה עד עכשיו במחקר...הספר מדגים התייחסות לסוגיות כמו: היחסים עם המערב וכלכלה...כשלון הפרוייקט העות'מאני במחלמות הבלקן נובע לא רק מכישלון צבאי אלא גם בגלל כישלון הסברה וחינוך."

פרופ' פרומה זק מאוניברסיטת חיפה: בהרצאתה פרופ' זק דנה בפרק הרביעי בספר אל אייל העוסק במעמד הילד והמשפחה. "אייל מראה שעל גב הילדים עתידה להיבנות אומה חדשה, עתיד מפואר." החל מהמאה ה-19, הילדים תופסים יותר מקום מרכזי בעיני המדינה ואף נכתבו ספרים שהסבירו איך לחנך בנים ובנות כדי שיצאו אזרחים מוסריים ורציונאליים." 

פרופ' דרור זאבי מהאוניברסיטה העברית: בהרצאתו פרופ' זאבי התייחס לפרק שדן על הג'נוסייד הארמני כתוצאה מכישלון מלחמות הבלקן. "יש קשר חזק בין מלחמות הבלקן לבין הג'נוסייד. טבח זה לא תוכנן מלמעלה כי האנשים השתתפו בו בשמחה...הילדים של דור המלחמות הלכו לצבא ולמשטרה וחלקם הגדול השתתף בטבח...במאה ה-19, הילדים מקבלים הבנה שצריך להתייחס אליהם אחרת. מדברים על הקשר בין האימא והילד וקול הילדים הופך להוית קול של קדושה והעדות שלהם היא זו שנחשבת...ספרות ועיתונות לילדים מלאה בסיפורים על הנורא במלחמות הבלקן ועל הרצון לנקום...הרס מסגדים ע"י הנוצרים מקבל נופח דתי חזק שגם בא לידי ביטוי בטבח הארמני. ילדים נזונים מהתיאורים ממלחמות הבלקן ובבתי-הספר מוקמות פינות נקם שבהם שמים תמונות זוועה ושירים לאומיים." 

פרופ' אייל ג'יניאו: "השאלה המטרידה שמעדה מאחורי פרוייקט כתיבת ספר זה הוא ששום אומה לא מוגנת מעם אחד שרוצה לרצוח את שכניו. הספר מנסה לטעון שלמלחמות הבלקן יש תפקיד חשוב כדי להבין את מלחמת העולם הראשונה ואת בנייתה של התורכיה המודרנית. התבוסה במחלמות הבלקן הביאה את האימפריה ל:

1. רגשות תבוסה מאבדן טריטוריות, פחד קיומי, אבדן כבוד, אכזבה ממערב שלא התערב, שנאה לאויב (ב-1913 עות'מאנים עסוקים בלחפש את האויב ומגדירים אותו). עולה החשיבות של התיעוד המצולם, כוחה של העיתונות, ספרות, תיאטרון, אנדרטאות. כל אלה מוצגים בחלקם הארי בתורכית אך גם יש בלדינו, ביוונית, בעברית ובארמנית.

2. המלחמה של מחר. ברור שתהיה עוד מלחמה וצריך להתכונן.