פרופסור אמריטוס (2002) בלימודי המשפט המוסלמי. בוגר החוגים שפה וספרות עברית והיסטוריה של ארצות האסלאם ומוסמך בתחומים המזרח התיכון בעת החדשה ותרבות מוסלמית. למד משפט מוסלמי באוניברסיטת לונדון (SOAS). כתב עבודת דוקטור בהדרכת פרופ’ גבריאל בר על מעמד האישה המוסלמית בישראל על-פי הארכיונים של בתי הדין השרעיים (1973).

עוסק בהיסטוריה משפטית-חברתית על יסוד תעודות משפטיות. פרסם רבות על מגמות מודרניות במשפט המוסלמי עם תשומת לב מיוחדת לישראל; אסלאמיזציה של המשפט המנהגי השבטי בלוב ובמדבר יהודה; הווקף המשפחתי כאמצעי לעקיפת דיני הירושה וכתמיכה בסדר החברתי והפוליטי; נישואין, גירושין, ירושה, צוואה ווקף במשפחה המוסלמית והדרוזית; כינון מחדש של המשפט המוסלמי בסודאן בתקופת ג'עפר נומיירי (יחד עם פרופ’ גבי ורבורג); והמתודולוגיה המשפטית של המהדי בסודאן.

שימש כראש החוגים תרבות האסלאם ולימודי האסלאם והמזרח התיכון. כיהן כפרופסור אורח באוניבסיטאות לונדון, ניו יורק, אמסטרדם והרווארד ועמית מחקר באוניברסיטאות קימברידג’ ואוקספורד. שימש כעורך כתב העת "המזרח החדש" וכנשיא החברה המזרחית הישראלית (2006-2004). יקיר האגודה הישראלית ללימודי האסלאם והמזרח התיכון (אילמ"א), 2010. Executive Editor, Islamic Law and Society (1994-2011).