אמריטי

חיים גרבר ז"ל

פרופ' חיים גרבר ז"ל

פרופ' אמריטוס
6402.

קרא עוד
עוסק בימים אלה בכתיבת ספר נוסף על החוק המוסלמי וקשריו לחוק המוסלמי בתקופה הקלאסית. אחת הנקודות החשובות שמעניינות אותו היא שאלת השינוי המשפטי - האם העולמא היו מוכנים לקבל שינוי משפטי בשריעה עצמה או לא. מקובל כמובן שהתשובה לכך שלילית, אך רוב המתדיינים בעניין שוכחים שהתקופה הנכונה לדיון כזה היא התקופה העות'מאנית, כי עד 1258 התקופה הינה פחות או יותר פורמטיווית ושינוי לא היה מהפכני בכל מקרה (זה פן מתודולוגי חשוב בפרויקט זה--להוכיח שהחוק העות'מאני ראוי להיחשב מרכיב מרכזי של המשפט המוסלמי, ולא אזור מת, כפי שהוא כיום). והחומר המצטבר ביחס לתקופה העות'מאנית מראה שהדעה המקובלת שגויה—אף כי העולמא לא קיבלו כל שינוי, שורה מכובדת של שינויים התקבלו אל תוך ספרי הפקה, אף כי ללא דיון פילוסופי במשמעות העמוקה של הדבר.הפרוייקט הזה יכלול עוד מספר פרקים בעניינים קרובים (כגון דיון בספרו של תימור קורן על אשמת המשפט המוסלמי בהעדר מהפכה תעשייתית במזרח התיכון). "אני מאמין שזהו פרוייקט חשוב שיוכיח  שהשריעה ההיסטורית לא היתה אימתנית כמו שמרבים להציגה בימינו".

קראו פחות
רחל מילשטיין

פרופ' רחל מילשטיין

פרופ' אמריטוס
5308. סמסטר א', ימי ד', 17:00-16:15

קרא עוד
מומחית לאמנות האסלאם, מתמחה באיורים עות'מאניים ופרסיים. עוסקת בעיקר בסיפורם התנ"ך וייצוג באמנות מוסלמית ולאחרונה גם בסימני השלטון בציור הפרסי. פרופ' מילשטיין גם הייתה חברה בקרן סמית' ללימודי אמנות.

לצפייה בהרצאתה בכנס לכבוד פרופ' יוחנן פרידמן שהתקיים בדצמבר 2015 שבו דיברה על "פואטיקה בציור הפרסי", לחצו כאן.

קראו פחות
משה מעוז

פרופ' משה מעוז

סיים את שני תאריו הראשונים בחוג להיסטוריה של המזה"ת ובחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית. את הדוקטורט עשה באוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה. לימד בחוג מ-1968 ועד לפרישתו לגמלאות.

קרא עוד
בשנים 1975-1971 כיהן כראש המכון ללימודי אסיה ואפריקה, לאחר מכן היה ראש החוג ללימודי האסלאם והמזה"ת. מ-1983 עד 1986 שימש כראש מכון טרומן לחקר השלום ומאז חוקר בכיר במכון.

במהלך הקריירה האקדמית שלו, פרופ' מעוז היה פרופ' אורח באוניברסיטאות כמו: קיימברידג', אוקספורד, קולומביה והרווארד. פרופ' מעוז התארח גם במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטת הולנד. בשנים 1962-1960 היה עוזר יועצו של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון לענייני ערבים; בשנות ה-70 היה יועץ הכנסת לענייני הגנה וביטחון וגם יועץ לענייני ערבים של שר הביטחון דאז עזר ויצמן. שימש גם כיועץ בתקופת שלטונו של שמעון פרס כראש הממשלה וגם כיועצו לענייני ערבים של ראש הממשלה יצחק רבין. פרופ' מעוז מעורב בפרויקטים שונים של יצירת דיאלוג בין יהודים לפלסטינים.

פרופ' מעוז מתמחה בסוריה המודרנית, סוריה העות'מאנית, במדינות הסהר הפורה, מיעוטים, יחסי יהודים-מוסלמים. מבין פרסומיו: "מיעוטים במזה"ת ובפזורה" שיצא באנגלית ב-2006; "מפגש הציוויליזציות: מוסלמים, נוצרים ויהודים" שיצא באנגלית ב-2009.

לצפייה בהרצאתו על "לכתוב היסטוריה של סוריה", לחצו כאן.

קראו פחות
סטיבן קפלן

פרופ' סטיבן קפלן

מבכירי החוקרים באקדמיה הישראלית בתחום מדעי הדתות ובעל מוניטין בינלאומי. מחקריו פורצי הדרך של פרופ' קפלן עוסקים ביהדות בנצרות באתיופיה, מימי הביניים ועד ימינו.

קרא עוד
רבים ממחקריו נושאים חשיבות תיאורטית בסוגיות מרכזיות למדעי הדתות, דוגמת סוגיית המרת הדת ועיצוב זהות. פרופ' קפלן מילא בהצלחה רבה שורה של תפקידים ניהוליים אקדמיים בכירים, ובלט גם במעורבות ציבורית בתחום התמחותו. שימש יועץ לכנסת ישראל, לרשויות הקליטה ולגורמים נוספים בנושא קהילת יוצאי אתיופיה. כמו כן, מכהן קפלן בתפקידים מרכזיים בשורה של מוסדות בחו"ל, ביניהם בולט מינויו כעורך בכיר באנציקלופדיה המדעית Encyclopaedia Aethiopica.

קראו פחות
מרים רוזן-איילון

פרופ' מרים רוזן-איילון

נולדה בפריז, שם סיימה את לימודיה לתואר ראשון עד שלישי בסורבון. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בקרמיקה המוסלמית של העיר שושן בפרס.

קרא עוד

עבדה במהלך השנים 1970-1965 בחפירות העיר שושן באיראן, ביחד עם משלחת החפירות הצרפתית, שעובדת שם מאז המאה ה-19. לימדה בסורבון ועבדה במחלקה האסלאמית של מוזיאון הלובר. בישראל ניהלה חפירות בח'רבת אל-מיניה וברמלה בשנת 1965עשתה את הקריירה האקדמית שלה באוניברסיטה העברית מדרגת מרצה, עד לדרגת פרופסור מן המניין. בנוסף לכך לימדה בבצלאל והייתה עמיתת מחקר ב-C.N.R.S.

שהתה בשבתונים באוניברסיטת פרינסטון, בסורבון, באוניברסיטת קיל בגרמניה, ובמכון למחקר מתקדם בפרינסטון. ארגנה קונגרס בינלאומי המוקדש לתכשיטים וצורפות בעולם האסלאם בשנת 1987. זכתה בפרס שימל לארכיאולוגיה מטעם מוזיאון ישראל בשנת 1992. עוסקת באומנות וארכיאולוגיה מוסלמית. עסקה בעיקר במאות הראשונות של האסלאם. בראש ובראשונה באיראן ובישראל, אולם חקרה ארצות נוספות ביניהן ספרד.

מרים רוזן-איילון הייתה נשואה לחתן פרס ישראל  פרופסור דוד איילון.

קראו פחות
שאול שקד ז"ל

פרופ' שאול שקד ז"ל

פרופסור ללימודים איראניים ולמדע הדתות, חוקר הבלשנות הכללית והיהודית, חוקר תרבויות ומומחה בעל שם בתולדות הדתות האיראניות. נולד ב-‏1933 בדברצן, הונגריה, ועלה ארצה עם משפחתו ב-‏1934.

קרא עוד
למד תואר ראשון בבלשנות שמית ובערבית, ומוסמך במדעי הדתות ובערבית באוניברסיטה העברית. את הדוקטורט למד בבית הספר ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטת לונדון. נושא הדוקטורט: ספרות המוסר הפרסית שלפני האסלאם".

מ-1975 ועד צאתו לגמלאות, פרופ' שקד היה  פרופסור אורח ועמית מחקר באוניברסיטאות ברקלי, הרווארד, קולומביה-ניו יורק, היידלברג בגרמניה, באוניברסיטה החופשית של ברלין, בוולפסון קולג' בקיימברידג', במכון אננברג למחקר בפילדלפיה, בסורבון בפריס ובמכון ההולנדי ללימודים מתקדמים במדעי הרוח  והחברה. חתן פרס ישראל בתחום הבלשנות לשנת 2000.

חיבר וערך 14 ספרים בתחומי התמחותו ומחקריו, ובין היתר הוא העורך האחראי על תרגום "ספר המלכים" ("שאה נאמה"), המגולל בשירה אפית את ההיסטוריה העתיקה של איראן. ספרו על מגמות איזוטריות באיראן הסאסאנית תורגם לפרסית. פרסם יותר ממאה מאמרים מדעיים בענייני יהדות, בלשנות, ערבית והשפה והתרבות האיראנית העתיקה.

לצפייה בהרצאתו במכון ללימודים מתקדמים של פרופ' שקד על דת איראן העתיקה שהתקיימה ב-2016, לחצו כאן.

קראו פחות
משה שרון

פרופ' משה שרון

פרופ' אמריטוס
חדר 6423

קרא עוד
החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בשנת הלימודים תשי"ז (1957-1956) בחוגים שפה וספרות ערבית והמזרח התיכון בעת החדשה. את תואר הבוגר קיבל בשני חוגים אלה ב-1961, וב-1964 את תואר מוסמך האוניברסיטה בתולדות האסלאם בהדגשה על ימי הביניים. בשנים אלה התמחה בין השאר בתולדות הבדואים ובתפקידם בתולדות ארץ ישראל, ואת עבודת המחקר לתואר מוסמך כתב על שבטי הבדואים בארץ ישראל במאות השמונה עשרה והתשע עשרה; מנחהו בעבודת הגמר היה פרופסור אוריאל הד.

למד בצורה מסודרת אפיגראפיה ערבית. בשנים 1968-1965 הוא שהה בלונדון, אוקספורד, פריז ודבלין כדי לאסוף חומר לעבודת הדוקטור בספריות שלהן. בלונדון הוא השתלם בתולדות האסלאם בימי הביניים אצל ברנרד לואיס ובפריס למד אפיגראפיה ערבית אצל גאסטון ווייט (Gaston Wiet), אחרון גדולי האפיגראפים של המאה ה-19. בלונדון הוא למד את המקצוע אצל דייויד ביוואר (David Bivar). בשובו ארצה ב-1968 הוא התמסר הן לסיום עבודת הדוקטור שלו והן להשקת מחקרו הגדול על האפיגראפיה הערבית של ארץ ישראל. מחקר זה התחיל בצורה מסודרת כבר בשנת 1968. עבודת הדוקטור שלו עסקה בנושא עליית העבאסים לשלטון ונערכה בהדרכתו של פרופסור דוד איילון. ב-1970 הוא הגיש את עבודת הדוקטור שלו והשתלב בסגל האקדמי של האוניברסיטה העברית בדרגת מרצה; בשנים 1972-1971 עשה פוסט-דוקטורט בלונדון.

ב-1975 נעשה מרצה בכיר, ב-1980 פרופסור חבר וב-1990 פרופסור מן המניין. בנוסף לכך שימש בין השנים 1997-1971 כפרופסור לשפה וספרות ערבית באוניברסיטת בר-אילן. עמד בראש החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון בין 1982 ל-1984, והיה הראשון שהכניס את הוראת האפיגרפיה הערבית לאוניברסיטה העברית ולאוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1998 הוא יזם את ייסוד הקתדרה הראשונה בעולם ללימודים בהאיים באוניברסיטה העברית בירושלים, והועמד בראשה. הוראתו האקדמית הקיפה את כל ההיסטוריה של ימי הביניים למן תקופת הנביא מוחמד ועד לתקופה העות'מאנית.

שימש פרופסור באוניברסיטה הבינלאומית לנדג שבשווייץ, עמית מחקר באוקספורד. היה פרופסור אורח באוניברסיטאות פרינסטון, מישיגן, קולומביה,ניו יורק, מרילנד,  ויין סטייט ונורת'ווסטרן, וכן באוניברסיטאות פרטיות ביפן. הרצה בסנאט ובקונגרס בוושינגטון ובפרנקלין ומרשל קולג' בלנקסטר פנסילבניה ובפינלנד. בשנת 1972 נתמנה למנהל המדעי של יד יצחק בן צבי ובמשך שלוש שנות שירותו בתפקיד הוא יזם את ייסודו של כתב-העת "קתדרה", שעניינו מחקר ארץ ישראל.

בין 1978 ל-1979 כיהן בתפקיד היועץ לענייני ערבים לראש הממשלה מנחם בגין ונטל חלק בשלבים הראשונים של המשא ומתן לשלום עם מצרים. ב-1980 הוזמן לשמש חבר בוועדת השמות הממשלתית שבה הוא משרת עד היום, וב-1981 התמנה לחבר במועצה לביקורת סרטים.

פרופ' שרון עוסק בתחומים רבים הנוגעים לאסלאם ולדתות הקשורות בו: יהדות, נצרות והדת הבהאית. בתחום הדת הבהאית חקר את תולדות הדתות הבאבית והבהאית ואת יצירתם הרוחנית של מייסדיהן-נביאיהן. הוא עסק בהיסטוריה של ארץ ישראל תחת האסלאם ובאפיגרפי הערבית במיוחד זו של בארץ ישראל. במקביל הוא התמחה בארכיטקטורה של המדבר, נושא שהוא לימד כמה שנים באקדמיה בצלאל בירושלים. בתחום לימודי האסלאם הוא ריכז את עבודתו המדעית בחקר תולדות האסלאם בימי הביניים ובמיוחד בתולדות השיעה ובהתפתחותה של התיאולוגיה השיעית. כמו כן כתב חיבורים רבים שעניינם תפקידו של האסלאם בפוליטיקה המזרח תיכונית. בנוסף לכך עסק מעט גם בפרשנות המקרא.

קראו פחות