1. דף הבית

סגל אקדמי

יוליה רובנוביץ'

ד"ר יוליה רובנוביץ'

ראשת החוג
רכזת לימודי איראן
יועצת שנה ג'
מרצה בכירה בחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת
חדר 5323. יום א' 14:10-14:40, בתיאום מראש בדוא"ל.
02-5883656
rubanovich.julia@mail.huji.ac.il
אתר אישי

קרא עוד
מרצה בכירה בשפה וספרות פרסית בחוג ללימודי האלסאם והמזרח התיכון. נולדה בטאלין, אסטוניה, ובמשך שנתיים וחצי למדה פילולוגיה איראנית בפקולטה למזרחנות של אוניברסיטת לנינגרד (סנט-פטרבורג של ימינו). לאחר עלייתה ארצה ב-1991, השלימה את לימודיה לתארים הראשון והשני באוניברסיטה העברית, שממנה אף קיבלה תואר דוקטור בספרות פרסית קלאסית בשנת 2005. את תקופת הבתר-דוקטורט (2006-2005) עשתה באוניברסיטת טורונטו כמלגאית קרן רוטשילד. ד"ר רובנוביץ' משמשת כרכזת של לימודים איראניים בחוג. כמו כן, היא עומדת בראש המרכז לחקר יהדות בוכרה במכון בן-צבי.

מחקרה עוסק במספר נושאים: שירה פרסית בדגש על שירה אפי; פולקלור וסוגיית האוראליות בימי-הביניים; דמותו של אלכסנדר במרחב האסלאמי; יצירתו של שאהין (המאה ה-14) בלשון הפרסית-היהודית. בשנים האחרונות היא מתמקדת בחקר התהוות תפיסת המחבר בספרות הפרסית הקלאסית בהקשר לסוגיית הקנון הספרותי. עם פרסומיה האחרונים נמנים כרך בעריכתה Orality and Textuality in the Iranian World: Patterns of interaction across the centuries, Brill, 2015 ופרקים בתוך קבציםʻWhy So Many Stories? Untangling the Versions of Iskandar’s Birth and Upbringing,ʼ in eadem; ʻRe-Writing the Episode of Alexander and Candace in Medieval Persian Literature,ʼ in Alexander the Great in the Middle Ages: Transnational Perspectives, ed. Markus Stock, Toronto UP, 2015; ʻOrality in Medieval Persian Literature,ʼ in Medieval Oral Literature, ed. Karl Reichl, De Gruyter, 2012.

קראו פחות
מיכאל אבשטיין

ד"ר מיכאל אבשטיין

החוג ללימודי האסלאם והמזה"ת והחוג לשפה וספרות ערבית
יועץ לתואר בוגר בחוג לשפה וספרות ערבית
חדר 6419. קבלה בתיאום מראש בדוא"ל
michael.ebstein@mail.huji.ac.il
רשימת פרסומים

קרא עוד

ד"ר אבשטיין מתמקד בחקר המיסטיקה האסלאמית בתקופת ימי הביניים, ובמיוחד במיסטיקה שהתפתחה באנדלוס (ספרד המוסלמית) וכן בזיקות שבין המסורת השיעית למיסטיקה הסונית. הוא גם מתעניין ביחסים בין המיסטיקה האסלאמית לבין הקבלה ולוקח חלק פעיל במחקר בנושא זה בשיתוף חוקרים ממדעי היהדות. מיכאל זוכה מלגת אלון לשנים 2018-2015. ב-2012 קיבל את פרס בלומפלד על עבודת הדוקטורט שלו. כמו כן, זכה במלגות על הצטיינות בלימודים במהלך לימודי התואר הראשון והשני.

קראו פחות
מיכל בירן

פרופ' מיכל בירן

פרופסור מן המניין; ראשת המכון ללימודי אסיה - אפריקה
מנהלת פרוייקט מחקר על האימפריה המונגולית
אשת סגל אקדמי בחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת ובחוג ללימודי אסיה
חדר 6422. ימי ב', 11:15-10:15, סמסטר א'. ימי ב', 12:15-11:15, סמסטר ב'.
02-5883741
biranm@mail.huji.ac.il
אתר אישי
רשימת פרסומים
דף של פרופ' בירן במרכז פריברג

קרא עוד

פרופ' מיכל בירן היא היסטוריונית של מרכז אסיה וחברה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. היא מחזיקת הקתדרה על שם מקס וסופי מאידאן לחקר מדעי הרוח. מיכל מלמדת בחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת ובחוג ללימודי אסיה ומשמשת גם כראשת המכון ללימודי אסיה - אפריקה.

תחום מחקרה העיקרי הוא ההיסטוריה של האימפריה המונגולית (במאות ה-13 וה-14) ומגעים בין תרבותיים בין סין עולם האסלאם ואירופה בתקופה הפרה מודרנית. בנושא זה היא גם מובילה פרויקט מחקר גדול הממומן ע"י מועצת המחקר האירופי - ERC. מיכל עסקה רבות בהיסטוריה של מרכז אסיה הפרה-מונגולית, בתרבות נומדית ובמחקר משווה של אימפריות. בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון היא מלמדת סמינרים וקורסים מתקדמים על האסלאם בימה"ב, דרך המשי, מרכז אסיה והאימפריה המונגולית.

מפרסומיה המרכזיים:

Qaidu and the Rise of the Independent Mongol State in Central Asia (Curzon, 1997)

The Empire of the Qara Khitai in Eurasian History: Between China and the Islamic World (Cambridge University Press, 2005, 2008)

Chinggis Khan (Oxford: OneWorld Publications, 2007)

בנוסף, יחד עם פרופ' הודונג קים מאוניברסיטת סיאול היא עורכת עכשיו את The Cambridge History of the Mongol Empire (2 volumes) עבור אוניברסיטת קיימברידג'.

רשימת פרסומים נוספת: https://huji.academia.edu/MichalBiran

קראו פחות
טנה בכריקר

גב' טנה בכריקר

מורה לשפה התורכית
שעת קבלה: חדר 6314. ימי ב', 13:30-12:30. בתיאום מראש בדוא"ל
tbeharyakar@gmail.com

קרא עוד
נולדתי באיסטנבול שבתורכיה. למדתי לתואר ראשון בחינוך וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית. אחר כך המשכתי לתואר שני במגמה לפילוסופיה של החינוך. מאז שנת 2009 באוניברסיטה תורכית למתחילים ולמתקדמים.

קראו פחות
חיים גרבר ז"ל

פרופ' חיים גרבר ז"ל

פרופ' אמריטוס
6402.
gerberh@mscc.huji.ac.il

קרא עוד
עוסק בימים אלה בכתיבת ספר נוסף על החוק המוסלמי וקשריו לחוק המוסלמי בתקופה הקלאסית. אחת הנקודות החשובות שמעניינות אותו היא שאלת השינוי המשפטי - האם העולמא היו מוכנים לקבל שינוי משפטי בשריעה עצמה או לא. מקובל כמובן שהתשובה לכך שלילית, אך רוב המתדיינים בעניין שוכחים שהתקופה הנכונה לדיון כזה היא התקופה העות'מאנית, כי עד 1258 התקופה הינה פחות או יותר פורמטיווית ושינוי לא היה מהפכני בכל מקרה (זה פן מתודולוגי חשוב בפרויקט זה--להוכיח שהחוק העות'מאני ראוי להיחשב מרכיב מרכזי של המשפט המוסלמי, ולא אזור מת, כפי שהוא כיום). והחומר המצטבר ביחס לתקופה העות'מאנית מראה שהדעה המקובלת שגויה—אף כי העולמא לא קיבלו כל שינוי, שורה מכובדת של שינויים התקבלו אל תוך ספרי הפקה, אף כי ללא דיון פילוסופי במשמעות העמוקה של הדבר.הפרוייקט הזה יכלול עוד מספר פרקים בעניינים קרובים (כגון דיון בספרו של תימור קורן על אשמת המשפט המוסלמי בהעדר מהפכה תעשייתית במזרח התיכון). "אני מאמין שזהו פרוייקט חשוב שיוכיח  שהשריעה ההיסטורית לא היתה אימתנית כמו שמרבים להציגה בימינו".

קראו פחות
תאופיק דעאדלה

ד"ר תאופיק דעאדלה

מרצה בחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת ובחוג לתולדות האמנות
חדר 5335. קבלה בתיאום מראש בדוא"ל
taufik.deadlee@mail.huji.ac.il

קרא עוד
ד"ר תאופיק דעאדלה הוא היסטוריון של אומנות וארכיאולוג המתמחה בתרבות החומרית האסלאמית. כארכיאולוג בירושלים הוא חקר את בית הקברות ממילא, מבנה קבר אל-קימריה, רובע שוק הכותנה ושוק בית הבד. בכובעו כהיסטוריון אומנות הוא כתב את עבודת הדוקטורט שלו על אסכולת הציור שפרחה בעיר הראת, באפגניסטן של ימינו, בימי סולטאן חוסין, אחרון השליטים התימורים.

בימים אלה הוא שוקד על מחקר ציורי קיר מהארמון האומיי ביריחו. מחקר זה מבקש לשחזר סדרה של ציורים שנמצאה בארמון ולא זכתה לפרסום ראוי לאחר החפירה בימי המנדט הבריטי. במחקר אחר אודות העיר לוד, שבה מתבצעות חפירות קהילתיות מזה שנים, הוא מבקש להבין את המבנה העירוני של העיר לקראת סוף התקופה העות'מאנית.

תאופיק היה עמית בובר בין 2012 עד 2015. ב-2016 קיבל את מלגת מעו"ף מהמועצה להשכלה גבוהה לעידוד חוקרים צעירים המתקבלים כמרצים באוניברסיטאות בארץ.

קראו פחות
מאיר חטינה

פרופ' מאיר חטינה

פרופסור מן המניין
יועץ מוסמך
חדר 6309. שעת קבלה: סמסטר א', יום ד', 16:00-15:00
02-5883646
meir.hatina@mail.huji.ac.il

קרא עוד

פרופ' מאיר חטינה סיים את לימודיו בתחומי המזה"ת, מדעי מדינה ומשפטים באוניברסיטת תל-אביב. הוא השתלם לבתר-דוקטורט באוניברסיטת שיקגו בארה"ב, ומלמד בחוג משנת 2005. מאיר שימש מרצה אורח באוניברסיטת ארלנגן, גרמניה (2010), בסנט אנטוני קולג', אוניברסיטת אוקספורד, אנגליה (2015), ובאוניברסיטת מינכן, גרמניה (2019). בין השנים 2011-2009 שימש עורך-שותף בכתב העת "המזרח החדש". הוא כיהן גם כראש המרכז לחקר האסלאם ע"ש נחמיה לבציון (2014-2010) וכראש החוג ללימודי אסלאם ומזרח תיכון (2018-2015). במהלך השנים מאיר זכה בפרסים ומענקים שונים בארץ ובחו"ל ופרסם שורה של ספרים ואסופות מאמרים. מבין האחרונים שבהם:

Martyrdom in Modern Islam (Cambridge, 2014); Arab Liberal Though After 1967 (New York, 2015); מגע המוות: על הקרבה עצמית באסלאם המודרני (רסלינג, 2016); האסלאם: היסטוריה, דת, תרבות (מאגנס, 2017; יחד עם מאיר מ' בר-אשר); מוסלמים במדינת היהודים: דת, פוליטיקה, חברה (הקיבוץ המאוחד, 2018; יחד עם מוחמד אל-עטאונה); Arab Liberal Thought in the Modern Age (Manchester, 2020); עבר מתעתע: מיתוס, היסטוריה וזיכרון בחברות אסלאמיות ובחברה הישראלית (רסלינג, 2021, יחד עם ישראל גרשוני); Meir Hatina and Yona Sheffer (eds.). Cultural Pearls from the East: In Memory of Shmuel Moreh (1932-2017) (Leiden: Brill, 2021), 355 pp.

תחומי מחקרו העיקריים הם: היסטוריה רעיונית של המזרח התיכון, מחשבה ופוליטיקה אסלאמית במאות ה-19 וה-20, מצרים המודרנית, אסלאם פלסטיני, ליברליזם ערבי, ממסדים דתיים, מסדרים צופיים, תנועות מחאה אסלאמיות.

קראו פחות
hillel

פרופ' הלל כהן

פרופ' חבר
חדר 6337. שעות קבלה בתיאום מראש בדוא"ל
hillel.cohen@huji.ac.il
לאתר "אקדמיה"
אתר אישי

קרא עוד

הלל כהן הוא פרופסור חבר במחלקה ללימודי האסלאם והמזרח התיכון . תחום מחקרו העיקרי הוא יחסי יהודים-ערבים בארץ משלהי התקופה העות'מאנית ועד היום. הוא משלב מחקר ארכיוני, ראיונות ומחקרי שדה.

 

מספריו:

הנפקדים הנוכחים, הפליטים הפלסטינים בישראל מאז 1948 (ירושלים: מכון ון-ליר, 2000).

צבא הצללים: משת"פים פלסטינים בשרות הציונות 1917—1948 (ירושלים: עברית, 2004)

ערבים טובים: המודיעין הישראלי והערבים בישראל (ירושלים: כתר ועברית, 2006).

כיכר השוק ריקה: עלייתה ונפילתה של ירושלים הערבית 1967—2007 (ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל, 2007).

תרפ"ט: שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי (ירושלים: כתר, 2013).

קראו פחות
רחל מילשטיין

פרופ' רחל מילשטיין

פרופ' אמריטוס
5308. סמסטר א', ימי ד', 17:00-16:15
Rachel.milstein@mail.huji.ac.il

קרא עוד
מומחית לאמנות האסלאם, מתמחה באיורים עות'מאניים ופרסיים. עוסקת בעיקר בסיפורם התנ"ך וייצוג באמנות מוסלמית ולאחרונה גם בסימני השלטון בציור הפרסי. פרופ' מילשטיין גם הייתה חברה בקרן סמית' ללימודי אמנות.

לצפייה בהרצאתה בכנס לכבוד פרופ' יוחנן פרידמן שהתקיים בדצמבר 2015 שבו דיברה על "פואטיקה בציור הפרסי", לחצו כאן.

קראו פחות
פרופ' אדם סילברשטיין

פרופ' אדם סילברשטיין

פרופ' מן המניין
הקתדרה לחקר האסלאם ע״ש מקס שלזינגר
חדר 5315
שעות קבלה: ימי א' בין 13:00 ל-14:00 (בתיאום מראש).
adam.silverstein@mail.huji.ac.il
אתר אישי

קרא עוד
פרופ' אדם סילברשטיין חוקר את ההיסטוריה של המזרח התיכון, משלהי העת העתיקה עד ימי הביניים. רוב מחקריו הם ״השוואתיים״ בטבעם. הוא חוקר גם את תרבויות האסלאם ובוחן אותן בהקשר היסטורי רחב. אדם למד באוניברסיטת קיימברידג' (דוקטורט ב-2002), ולאחר מלגת פוסט-דוקטורט מהאקדמיה הבריטית (2002-2005) הוא היה מרצה באוניברסיטת אוקספורד (2005-2010) ובקינגס קולג' לונדון, עד הגעתו לארץ ב-2012. הוא הצטרף למחלקה ללימודי האסלאם והמזה״ת ב-2021.

 

בין פרסומיו:

- Postal Systems in the Pre-Modern Islamic World (Cambridge, 2007)

- Islamic History: A Very Short Introduction (Oxford, 2010)

- Veiling Esther, Unveiling Her Story: The Reception of a Biblical Book in Islamic Lands (Oxford, 2018)

קראו פחות
ראובן עמיתי

פרופ' ראובן עמיתי

לשעבר דיקן הפקולטה למדעי הרוח
הקתדרה להיסטוריה של ארצות האסלאם ע"ש אליהו אילת
יו"ר רשות הספריות באוניברסיטה העברית
חדר 5134. ימי ג', 16:30-15:30.
5883607
reuven.amitai@mail.huji.ac.il
אתר אישי

קרא עוד

ראובן עמיתי מחזיק בקתדרה להיסטוריה מוסלמית ע"ש אליהו אילת באוניברסיטה העברית בירושלים, וחוקר ומלמד את התולדות הטרום-מודרניות של עולם האסלאם ואזורים שכנים, בעיקר בתקופה בין השנים 1500-1000 לספה"נ בקירוב. תחומי התעניינותו המרכזיים כולליםאת  המדינה הממלוכית במצרים וסוריה, המונגולים בארצות האסלאם, היבטים מזרח תיכוניים של מסעי הצלב והשלטון הפרנקי בלבנט, ותולדות ארץ-ישראל ואזורים סמוכים בימי הביניים.

בין פרסומיו האחרונים: Holy War and Rapprochement: Studies in the Relations between the Mamluk Sultanate and the Mongol Ilkhanate (1260-1335) (Turnhout: Brepols, 2013); ועם מיכל בירן, קובץ מאמרים בעריכתם, Nomads as Agents of Cultural Change: The Mongols and Their Eurasian Predecessors (Honalulu: University of Hawaii Press, 2015.

 

קראו פחות
אלי פודה

פרופ' אלי פודה

פרופסור מן המניין
נשיא אילמ"א (האגודה הישראלית ללימודי האסלאם והמזה"ת בישראל)
חדר 6403. שעת קבלה: יום ב' 12:00-11:00
02-5883723
elie.podeh@mail.huji.ac.il

קרא עוד

פרופ' אלי פודה מתמחה בנושאי מצרים, יחסי ישראל-ערב, המערכת הבין-ערבית, חינוך ותרבות בעולם הערבי. הוא כיהן כראש החוג בשנים 2009-2004.

אלי הוא עורך "המזרח החדש", כתב העת של האגודה הישראלית ללימודי המזה"ת והאסלאם (אילמ"א) 2008-2000, עמית מחקר בכיר במכון הארי ס' טרומן לקידום השלום באוניברסיטה העברית, וחבר הנהלה ב"מיתווים" – המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית.

הוא פרסם וערך 12 ספרים ולמעלה משבעים מאמרים אקדמיים. בין פרסומיו האחרונים:The Politics of National Celebrations in the Arab Middle East (Cambridge: Cambridge University Press, 2011); Chances for Peace: Missed Opportunities in the Arab-Israeli Conflict (Austin: University of Texas Press, 2015); מסיים עתה לערוך ספר עם און וינקלר על האביב הערבי. מופיע לעיתים מזומנות בתקשורת הישראלית ומפרסם מאמרי אורח בהארץ וב-Jerusalem Post.

קראו פחות
קטיה ציטרין-סלברמן

ד"ר קטיה ציטרין-סלברמן

מרצה בכירה בחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת ובמכון לאריכאולוגיה
חדר 504 במכון לארכיאולוגיה. יום ד', 11:00-10:00
katia.cytryn@mail.huji.ac.il

קרא עוד
קטיה ציטרין-סלברמן היא ארכיאולוגית שמתמחה בתקופה האסלאמית, בדגש על התקופה המוסלמית הקדומה והממלוכית. שלושת המוקדים המחקריים העיקריים שלה מתייחסים למחקר העיר טבריה, שם היא מנהלת חפירות מטעם האוניברסיטה העברית מאז 2009, לארכיאולוגיה של הדרכים במהלך התקופה האסלאמית, ובמיוחד לתחנות הדרכים של בלאד אל-שאם, נושא הדוקטורט, המונוגרפיה ומאמרים שלה.

קטיה זכתה בפרס יגאל אלון בין 2013-2009 וזכתה במלגת גולדה מאיר ב-2009. זכתה במימון מגופים שונים לחפירותיה בטבריה, בין היתר מקרן יזהר הירשפלד מטעם יד הנדיב, מקרן ואן ברכם בשוויץ, ומקרן טיסן בגרמניה. השתתפה במוקד מצוינות במסגרת הקרן הלאומית למדע, בנושא היווצרות החברה המוסלמית בא"י. כיום משתתפת בקבוצת מחקר בין-לאומית הממומנת על ידי קרן לברהולם הבריטית ומבוססת ב-SOAS, Economic integration and social change in the Islamic world system, 800-1000 CE.

קטיה מלמדת מגוון קורסים בארכיאולוגיה ובתרבות חומרית מהתקופה המוסלמית, ומנחה תלמידים מתקדמים, בארץ ובחו"ל.

קראו פחות
ליאת קוזמא

פרופ' ליאת קוזמא

פרופ' חבר
ראש קבוצת המחקר "ההיסטוריה האזורית של הרפואה במזרח התיכון"
חדר 6715 (קבוצת מחקר). יום ב' 13:00-12:00
02-5883652
liat.kozma@mail.huji.ac.il
אתר אישי

קרא עוד

פרופ' ליאת קוזמא היא חוקרת המזה"ת המודרני. פרסומיה עוסקים בפמיניזם במרוקו העכשווית, נשים בשוליים במצרים במאה ה-19, היסטוריה של סקסולוגיה במצרים של ראשית המאה ה-20 ובישוב העברי וכן סחר בסמים ובבני אדם בראשית המאה ה-20.

היא עוסקת בעיקר בתנועה גלובלית של אנשים, רעיונות וסחורות במזרח התיכון בסוף המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים. ספרה השני, שעומד לצאת בסוף 2016, עוסק בזנות ממוסדת במזרח התיכון וצפון אפריקה ומתמקד בהגירה, במדיניות הרגולציה ובתנועות לביטול הזנות הממוסדת בתקופה שבין מלחמות עולם.

ליאת היא ראש מרכז לבציון לחקר האסלאם באוניברסיטה העברית, ועורכת שותפה של הבלוג ההיסטורי "הסדנה להיסטוריה חברתית" באתר הארץ.
ב-2016 היא זכתה במענק מחקר של מועצת האיחוד האירופי ERC לחקר הרפואה במזה"ת. ליאת עומדת גם בראש הקתדרה ע"ש הארי פרידנוואלד לחקר ההיסטוריה של הרפואה.

 

קראו פחות
רוני שחם

פרופ' רוני שחם

פרופסור מן המניין
חדר 6306. שעות קבלה: ימי ד', 13:00-12:00
02-5883884
ron.shaham@mail.huji.ac.il
אתר אישי

קרא עוד

רון שחם הוא מומחה בתחום המשפט המוסלמי. הוא השלים כתיבת עבודת דוקטורט בלימודי האסלאם באוניברסיטה העברית בירושלים ב-1992. את השתלמות הבתר-דוקטורט עשה בשנים 1994-1993 באוניברסיטת קורנל בארה"ב במלגה של קרן פולברייט.  

רון היה חוקר אורח באוניברסיטת פרינסטון (2000-1999) ובאוניברסיטת וואשינגטון בסיאטל (2007-2006). הוא שימש כמנהל מרכז לבציון לחקר האסלאם (2010-2008) וכראש החוג ללימודי האסלאם והמזה"ת באוניברסיטה העברית (2015-2012).

תחומי מחקרו: הרפורמה המודרנית בדיני המשפחה ויישומה בבתי הדין השרעיים (בעיקר במצרים), המעמד המשפטי של לא-מוסלמים בחברות אסלאמיות מודרניות, בעלי מקצועות כעדים מומחים בבתי הדין השרעיים, השיח המודרני על חידוש המשפט המוסלמי.

בימים אלו הוא מתמקד בחקר התיאוריה המשפטית ופסיקת ההלכה של שיח' יוסף אל-קרצ'אוי.

 

קראו פחות
מיכאל שנקר

פרופ' מיכאל שנקר

פרופ' חבר
יועץ שנה א' לבוגר
חדר 6425. יום ד', 13:30-12:30
5883620
michael.shenkar@gmail.com
אתר אישי

קרא עוד

מיכאל שנקר עוסק בתחומי מחקר רבים: היסטוריה, ארכאולוגיה, אמנות, תרבויות ודתות של איראן ומרכז אסיה בתקופה הקדם אסלאמית, הדת הזורואסטרית, תרבותם של הנוודים האירואסיתיים, הציוויליזציה הסוגדית ו"דרך המשי".

החל משנת 2014 הוא עומד בראש המשלחת הארכיאולוגית (יחד עם ד"ר שארוף קורבאנוב מהאקדמיה הלאומית למדעים של טג'יקיסטן) שחופרת בעיר סוגדית סנג'ר-שאה (מאות 9-5 לספירה) בצפון טג'יקיסטן.

קראו פחות
משה שרון

פרופ' משה שרון

פרופ' אמריטוס
חדר 6423
moshe.sharon@mail.huji.ac.il

קרא עוד
החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בשנת הלימודים תשי"ז (1957-1956) בחוגים שפה וספרות ערבית והמזרח התיכון בעת החדשה. את תואר הבוגר קיבל בשני חוגים אלה ב-1961, וב-1964 את תואר מוסמך האוניברסיטה בתולדות האסלאם בהדגשה על ימי הביניים. בשנים אלה התמחה בין השאר בתולדות הבדואים ובתפקידם בתולדות ארץ ישראל, ואת עבודת המחקר לתואר מוסמך כתב על שבטי הבדואים בארץ ישראל במאות השמונה עשרה והתשע עשרה; מנחהו בעבודת הגמר היה פרופסור אוריאל הד.

למד בצורה מסודרת אפיגראפיה ערבית. בשנים 1968-1965 הוא שהה בלונדון, אוקספורד, פריז ודבלין כדי לאסוף חומר לעבודת הדוקטור בספריות שלהן. בלונדון הוא השתלם בתולדות האסלאם בימי הביניים אצל ברנרד לואיס ובפריס למד אפיגראפיה ערבית אצל גאסטון ווייט (Gaston Wiet), אחרון גדולי האפיגראפים של המאה ה-19. בלונדון הוא למד את המקצוע אצל דייויד ביוואר (David Bivar). בשובו ארצה ב-1968 הוא התמסר הן לסיום עבודת הדוקטור שלו והן להשקת מחקרו הגדול על האפיגראפיה הערבית של ארץ ישראל. מחקר זה התחיל בצורה מסודרת כבר בשנת 1968. עבודת הדוקטור שלו עסקה בנושא עליית העבאסים לשלטון ונערכה בהדרכתו של פרופסור דוד איילון. ב-1970 הוא הגיש את עבודת הדוקטור שלו והשתלב בסגל האקדמי של האוניברסיטה העברית בדרגת מרצה; בשנים 1972-1971 עשה פוסט-דוקטורט בלונדון.

ב-1975 נעשה מרצה בכיר, ב-1980 פרופסור חבר וב-1990 פרופסור מן המניין. בנוסף לכך שימש בין השנים 1997-1971 כפרופסור לשפה וספרות ערבית באוניברסיטת בר-אילן. עמד בראש החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון בין 1982 ל-1984, והיה הראשון שהכניס את הוראת האפיגרפיה הערבית לאוניברסיטה העברית ולאוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1998 הוא יזם את ייסוד הקתדרה הראשונה בעולם ללימודים בהאיים באוניברסיטה העברית בירושלים, והועמד בראשה. הוראתו האקדמית הקיפה את כל ההיסטוריה של ימי הביניים למן תקופת הנביא מוחמד ועד לתקופה העות'מאנית.

שימש פרופסור באוניברסיטה הבינלאומית לנדג שבשווייץ, עמית מחקר באוקספורד. היה פרופסור אורח באוניברסיטאות פרינסטון, מישיגן, קולומביה,ניו יורק, מרילנד,  ויין סטייט ונורת'ווסטרן, וכן באוניברסיטאות פרטיות ביפן. הרצה בסנאט ובקונגרס בוושינגטון ובפרנקלין ומרשל קולג' בלנקסטר פנסילבניה ובפינלנד. בשנת 1972 נתמנה למנהל המדעי של יד יצחק בן צבי ובמשך שלוש שנות שירותו בתפקיד הוא יזם את ייסודו של כתב-העת "קתדרה", שעניינו מחקר ארץ ישראל.

בין 1978 ל-1979 כיהן בתפקיד היועץ לענייני ערבים לראש הממשלה מנחם בגין ונטל חלק בשלבים הראשונים של המשא ומתן לשלום עם מצרים. ב-1980 הוזמן לשמש חבר בוועדת השמות הממשלתית שבה הוא משרת עד היום, וב-1981 התמנה לחבר במועצה לביקורת סרטים.

פרופ' שרון עוסק בתחומים רבים הנוגעים לאסלאם ולדתות הקשורות בו: יהדות, נצרות והדת הבהאית. בתחום הדת הבהאית חקר את תולדות הדתות הבאבית והבהאית ואת יצירתם הרוחנית של מייסדיהן-נביאיהן. הוא עסק בהיסטוריה של ארץ ישראל תחת האסלאם ובאפיגרפי הערבית במיוחד זו של בארץ ישראל. במקביל הוא התמחה בארכיטקטורה של המדבר, נושא שהוא לימד כמה שנים באקדמיה בצלאל בירושלים. בתחום לימודי האסלאם הוא ריכז את עבודתו המדעית בחקר תולדות האסלאם בימי הביניים ובמיוחד בתולדות השיעה ובהתפתחותה של התיאולוגיה השיעית. כמו כן כתב חיבורים רבים שעניינם תפקידו של האסלאם בפוליטיקה המזרח תיכונית. בנוסף לכך עסק מעט גם בפרשנות המקרא.

קראו פחות